ספרי בישול של מסעדות וסלט בורגול עם ענבים

התמונה הזו לא הייתה מופיעה בספר בישול פלצני

יש לי יחסי אהבה-שנאה עם ספרי בישול של מסעדות. אתם מכירים את הנוסחה: המוני בית ישראל צובאים על דלתות המסעדה לאורך זמן, השף/בעלים רואה כי טוב ומחליט לשתף את כולנו בסוד קסמי המקום ולהוציא ספר בישול. העיצוב מוקפד, הצילומים מאלפים, הכל שם מגרה עד כדי ריור אינטנסיבי. כשספר כזה מתגלגל לידי אני אומרת לעצמי "הי! למה אני לא מבשלת ככה? יש לי את הספר. אני יודעת לקרוא. מהיום, דבר לא יוכל לעמוד בפני! מטבח הגורמה המתהווה אצלי בבית לא יהיה ניתן לעצירה!".
אבל אז אני מסתכלת על המתכונים יותר לעומק. 
ההשראה והתשוקה מתחלפים אט אט ברגשות נחיתות ועצבים.
אה, ברור שאני אכין סביצ'ה של דגי ים טריים על פלחי אנונה ויוגורט בופאלו לארוחת הערב. אני שניה קופצת לשוק הדגים ביפו, עושה סיבוב אצל הירקן האהוב עלי בשוק מחנה יהודה (תמיד יש להם ירקן אהוב), ובחזור אני אסטה בקטנה מהדרך לאסוף את היוגורט בחוות הבופלו בגליל (אצל הבפאלן?). 
סבבה.
אל תבינו אותי לא נכון. אני מתה על אוכל פלצני ומושקע. בימי שישי, או כשיש אורחים, או אירוע, או סתם יותר מדי זמן פנוי, גם אני אוהבת לקחת מתכון מורכב, להשקיע במרכיבים ייחודיים ואיכותיים, להכין אותו לתפארת ולהתפעל ממעשה ידי. 
אבל ביומיום יש לי צורך במתכונים שאפשר להכין במאמץ סביר. זו המציאות של עבודה במשרה מלאה.
אני מריעה לשפים קונדיטורים ובשלנים מקצועיים ומעריכה אותם ואת פועלם עד מאוד. אבל הם לא אני. לצערי, אף אחד לא משלם לי כדי לקום בחמש בבוקר ללקט עשבים, לבחור דגים ולגפף רימונים. אם המתכון מצריך קפיצה לחנות מתמחה כלשהי, כנראה שאני לא אכין את זה. אם במתכון יש יותר מ-15 שלבי הכנה, כנראה שאני לא אכין את זה. אם המתכון דורש 750 גרם שוקולד לינדט, או 2 קילו פילה עגל, או סתם מרכיבים שעלותם מעל 100 שקל למנה, כנראה שאני לא אכין את זה. אם המתכון מצריך ציוד מיוחד, כמו נגיד להביור ביתי, כנראה שאני לא אכין את זה!!
טוב. נשימה עמוקה.
הממ. אוקי. זה היה ראנט רציני. עם כותבי ספרי הבישול הסליחה. אני אוהבת את כולכם. 


אבל זה אולי יתן לכם רעיון לגבי סוג האוכל שאני מקווה הולך להיות פה. נגיש יחסית, אך מעניין. שלא יצור רגשות נחיתות קולינריות, אבל שיהיה בו איכות ואהבה. 

אז הפעם אני אביא בפניכם מתכון לסלט קיצי מרענן, ממכר, וקל להכנה, אבל טיפה שונה מהרגיל. אין בין מרכיביו אף רכיב מוזר או קשה להשגה, אין פה טכניקות מתקדמות או שימוש במכשור מכאני כבד. יש פה רק שילוב מחושב של רכיבים שיוצרים ביחד מכלול, שהוא הרבה יותר מסך מרכיביו. המתכון מתוך אחד מספרי קולקטיב מוסווד שיודעים לנפק מתכונים מיוחדים המיועדים באמת לבשלן הביתי. בטח עוד ארחיב עליהם בהמשך.
את הסלט אפשר לאכול כמנה עיקרית קלה יחסית ובריאה אך משביעה, או כתוספת מעניינת לארוחה גדולה יותר.


סלט בורגול וענבים
מתוך: הספר Sundays at the Moosewood Restaurant, עם שינויי כמויות קלים שלי.
כמות: יספיק ל- 2-3 כמנה עיקרית ולסביבות 6 כתוספת.
מחיר: בערך 10.5 שקל 


מרכיבים:
לסלט:
כוס בורגול עבה (אפשר גם בינוני או דק, אני מעדיפה עבה כי הטקסטורה מעניינת יותר)
כוס + 2 כפות מים רותחים
מלפפון
3/4 פלפל אדום, כתום או צהוב
כוס ענבים ללא חרצנים (רצוי אדומים כי זה יותר יפה)
1/2 כוס אגוזי מלך
לרוטב:
1.5 כפיות כוסברה (יבשה טחונה)
1.5 כפיות כמון
3 כפות מיץ לימון
3 כפות שמן זית
1/2 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור גרוס


הוראות הכנה:
מניחים את הבורגול בקערת ההגשה ושופכים מעליו את המים הרותחים. מכסים ומשהים כ-20 דקות או עד שהמים נספגים.
בינתיים, מניחים את אגוזי המלך בתבנית בשכבה אחת וקולים אותם בתנור בחום גבוה במשך 2-4 דקות, או עד שמתחילים להריח את ריחם המשכר, והם נראים כהים יותר. אם התנור שלכם לא חומם מראש ואתם לא יותר מדי פזורי דעת, הדליקו את התנור, הכניסו את התבנית, והוציאו כשאתם מריחים ורואים שהאגוזים קלויים (אי אפשר לתת הערכת זמן מדוייקת יותר. זה ממש תלוי בתנור). אל תתנו להם להישרף! זה באסה!
חותכים את הגמבה והמלפפון לקוביות קטנות-בינוניות, ואם הענבים ענקיים חותכים אותם לחצי.
מכינים את הרוטב- שמים את כל מרכיבי הרוטב בצנצנת ומנערים עד לערבוב החומרים.
כשהבורגול המוכן מגיע לטמפרטורת החדר אפשר להרכיב את הסלט- מערבבים/מגרדים את הבורגול, שלא יהיה גוש, אלא גרגרים נפרדים. אחר כך מוסיפים את הירקות, הענבים, והאגוזים. לבסוף, שופכים מעל את הרוטב ומערבבים.
מגישים קר או בטמפרטורת החדר.