יום שישי, 20 בדצמבר 2013

פתיחת סדרת המוקפצים - עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון

מכירים שיש לכם כל כך הרבה מה לעשות ומרוב שאתם לא יודעים איפה להתחיל אתם פשוט לא עושים כלום? זה מה שקורה אצלי בשבועות האחרונים, הצטברו אצלי בקנה המון מתכונים , ואני כל הזמן דוחה ודוחה.
ובכן, הגיע הזמן לקפוץ פנימה.

היום נפצח בסדרה חדשה שתנער פה קצת את האבק. הסדרה בהשראת הקוראת החמודה א', שכתבה לי מייל וביקשה רעיונות לארוחות בשריות במחיר שפוי, שאפשר גם להקפיא ולהביא לעבודה בחמגשית.
כפי שפירטתי לעומק באחד מפוסטי המבוא שלי העקרון בהכנת אוכל זול הוא פשוט: משתמשים יותר במוצרים זולים יותר, ופחות במוצרים יקרים יותר. לכן, כשניגש להכין עיקריות בשריות, ננסה לרווח את הבשר היקר עם רכיבים זולים יותר, כמו ירקות, פחמימות וקטניות.

אחת הדוגמאות הבולטות ליישום העיקרון הזה הוא מוקפץ. עיקרית נהדרת, טעימה ובריאה, בה הבשר/עוף נמתח עם שפע ירקות ולפעמים גם אורז או נודלז, וזו היתה אחת ההצעות שהצעתי לקוראת א'. 
אבל כמה כבר אפשר לאכול מוקפץ? פעם בשבוע? פעמיים? נמאס לא?
אז זהו, שאם מגוונים בירקות, בבשר ובתיבול אפשר להכין המוני ווריאציות, שעל אף הדמיון בהכנה ממש לא תרגישו שמדובר במאכלים דומים.

רוצים רעיונות? יופי. כי בשבועות הקרובים אני הולכת להעלות כמה וכמה (עוד לא החלטתי בדיוק כמה... עד כה יש 7) מתכונים מוקפצים מעניינים ומגוונים שתוכלו להכין בלי להשתעמם. בסוף אעלה גם סיכום עקרונות ורעיונות כדי שתוכלו לנצל כמה שיותר את צורת הבישול הנהדרת הזאת עם המרכיבים שיש לכם בבית.

אז יאללה, נתחיל עם המוקפץ הראשון שלנו, ונשתחרר מהקונספציה שמוקפץ חייב להיות בסגנון סיני עם סויה. המוקפץ של היום מונע מכוחו של השילוב האלמותי - שמן זית, שום ולימון, והוא פשוט, חמצמץ ונהדר.

חזה עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-25 ש"ח 
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
4 שיני שום פרוסות
3 גבעולי סלרי - את הגבעולים פורסים ואת העלים קוצצים גס
1 קישוא חתוך למקלות 
1 פלפל ירוק פרוס 
4 עלי כרוב ירוק פרוסים
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית מלח או יותר לפי הטעם
מעט פלפל שחור גרוס
מיץ מלימון אחד קטן

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ואת גבעולי הסלרי הקצוצים ומטגנים עוד כ-3 דקות עד שהסלרי מתחיל לקבל צבע ירוק חזק יותר. מוסיפים את הקישוא והפלפל ומקפיצים עוד כ-3 דקות עד שהקישוא והפלפל מתחילים להתרכך. מוסיפים את הכרוב ועלי הסלרי ומקפיצים עוד 1-2 דקות. מוסיפים את העוף המלח והפלפל, מבשלים ובוחשים לעיתים קרובות עד שהעוף מבושל ברובו. מוסיפים את הלימון מבשלים עוד דקה או 2 עד שהעוף מבושל לגמרי.


התמונה צולמה כשחושך בחוץ, לאור תאורה פלורוסנטית, על רקע משטח הפעילות של ביזולית.
למקרה שתהיתם איך עברנו את הסופה הירושלמית, נראה לי שזה משקף את מצבנו.
תודה לאל היה מספיק אוכל, רוב הזמן היה חשמל, והיה המון זמן עם הילדה. גם כששנינו היינו צריכים
כבר לחזור לעבודה. משטח פעילות עם ילדה קווצ'ית זה אחלה מקום לכתיבת קוד.

יום שני, 11 בנובמבר 2013

טבולה

לא סיפרתי לכם על זה בצורה מסודרת, אבל בשנה האחרונה התחלתי לכתוב במגזין הלל המיועד לנשים דתיות. זה קצת מוזר לי. אני דתיה. ואני אישה. אבל לכתוב ב"ירחון נשים לראשי חודשים" שם עלי תווית מסויימת.
כאילו אני בטח מהאלה שעוטות על ראשן 2 צעיפים, 3 פשמינות, 29 סיכות ראש נוצצות ואיכשהו מייצרות מזה קונסטרוקציה מלכותית ומרשימה. ואני לא.
כאילו אני מסתובבת עם הרגשה תמידית של אושר וסיפוק על מילוי תפקידי בעולם. ובכן, כפי שאולי שמתם לב, האושר והסיפוק שאני חשה בחיי הם בהחלט לא תמידיים, יעידו על כך הראנטים ושלל התלונות שאני מעלה פה לבלוג.
כשמישהו דוחף אותי באוטובוס אני לא מחייכת במתיקות ומלמדת עליו זכות, אני מסננת לעברו כמה קללות עסיסיות (אבל בלחש. כי אני לא מטומטמת).
בגדול אני מרגישה שככותבת במגזין לנשים דתיות, אני אמורה להיות אישה דתייה למופת, סוג של מורה באולפנה משודרגת שמפיצה אור נגוהות לכל עבר. כך גם התחלתי לכתוב לשם. בטון קורקטי וללא שמץ של ציניות. כי המורות בתיכון תמיד אמרו לי שאני צינית מדי. לאחר כמה טורים, בעצת העורכת אני מנסה קצת יותר להשתחרר, וממילא כשיש לי רק 400 מילים, ורובם הם המתכון, אני לא צריכה לעטות על עצמי דימויים שהם לא אני.

מוזר לכתוב לעיתון. זה לא כמו הבלוג שאני יכולה לקשקש בשכל כמה שבא לי, ומתוך מאות המילים שאני שופכת אפשר (אם לא מדלגים ישר למתכון, ומי שכן, אני לא שופטת אותו...) לזקק איזה תמונה יותר מהימנה של מי שאני. יש לי כמה מילים ומתכון וזהו. מה שאני משדרת זה בעיקר מה שהעיתון עצמו משדר.

בחודשיים האחרונים, חלק מהמתכונים מהבלוג שמתפרסמים ב-xnet, מתפרסמים גם בעיתון לאישה. וזה כבר ממש מצחיק. קודם כל כי זה עושה לחמים נחת. מי שמע על הירחון הזה שאת מפרסמת בו? נו איך קוראים לו? הילה? הללויה? אבל לאישה! זה כבר סטטוס! כתב עת מהוגן שמוצאים בחדר ההמתנה לרופא השיניים! (בישול בזול! בחדר ההמתנה של רופא השיניים הקרוב אליכם!)
זה מצחיק גם בגלל הניגוד בין שני כתבי העת שפרי עטי מתפרסם בהם. במחזיק העיתונים שלנו חיים גליונות של הלל, עם כריכות של נוף וילדים וחגים, לצד גליונות לאישה שעל כריכותיהן מתנוסס בדרך כלל חזה (וגם פנים, אבל זה כנראה משני) של ידוענית כלשהי.
ועל אף שזה מגוחך, עם זה אני כבר יותר מרוצה. אני בנאדם מורכב, עם סתירות. קצת הלל וקצת לאישה. מה שחסר שם זה רק איזה גליון של נייצ'ר או משהו כדי להשלים את הצד האינטלקטואלי יותר שלי. אבל ככל שידוע אין להם טור בישול.

המתכון הזה פורסם לפני אי אלו חודשים בהלל, ועכשיו הגיע הזמן להעלות אותו לבלוג. את הטור כתבתי בחופשת הלידה, וסיפרתי שאת הטבולה אפשר להכין בהפסקות: לעבור במטבח ולהשרות את הבורגול, עוד 20 דקות לעבור שם שוב ולחתוך עגבנייה... עכשיו הימים שלי שונים לגמרי, אבל טבולה אני עדיין אוהבת. במיוחד בגלל שמחירי העוף אסטרונומיים, אז אני מנסה לדחוף יותר מתמיד ארוחות בלי בשר או עוף. 
אם אתם רוצים מנה שלמה יותר, עם חלבונים, אפשר להוסיף גרגרי חומוס מבושלים ו/או גבינה מלוחה מפוררת. הסלט הזה הולך טוב בכל כך הרבה סיטואציות - ארוחה אישית בריאה וטעימה, תוספת שמתאימה לצמחונים או טבעונים בארוחה בשרית, וכמובן מדובר במנת פיקניקים מנצחת.

סלט טבולה
מאת: בישול בזול (הגרסא שלי למתכון מוכר...)
כמות: ארוחה אחת גדולה או 3-4 מנות כתוספת לארוחה
עלות: כ-5 ש"ח

מרכיבים
1/4 כוס בורגול דק (ג'ריש)
1/3 כוס מים רותחים
1 מלפפון
1 עגבניה
חופן עלי נענע
חופן גבעולי פטרוזיליה
מיץ מחצי לימון
1 כף שמן זית
מעט מלח ופלפל שחור גרוס
אופציונאלי: חופן גרגרי חומוס ו/או מעט פטה או בולגרית מפוררת

הוראות הכנה
מניחים את הבורגול בקערה, שופכים מעל את המים הרותחים, מכסים ומשהים כ-10 דקות עד שהבורגול סופג את כל הנוזלים. חותכים את הירקות לקוביות, קוצצים את העשבים ומוסיפים לבורגול. מערבבים פנימה מיץ לימון, שמן זית, מלח ופלפל, ומפזרים מעל פטה ו/או גרגרי חומוס אם משתמשים. 
מגישים קר או בטמפ' החדר.





יום ראשון, 3 בנובמבר 2013

עוגת קפה וחלבה

 חטאתי עוויתי ופשעתי. פספסתי את האתגר של מנטקה בחודש שעבר. להגנתי אטען שהוא היה בנושא שומשום, חומר גלם שהוא לא מהפופולריים במחוזותינו עקב אלרגיות וסתם חוסר חיבה של חלק מבני המשפחה. אלרגייה לשומשום זה דבר בעייתי בארץ ה-"כן לגמרי הגיוני לפזר שומשום בשולי הפיצה" וה-"קודם כל נזליף על הצלחת סילאן וטחינה ואז נראה איזה קינוח הם הזמינו". ובכל זאת האלרגי  דלעיל חי על הקצה, יוצא למסעדות ואוכל רוגעלך מקונדיטוריות. 

בעקבות זאת, כל המשפחה פיתחה רגישות מיוחדת למראה השומשום ולטעם הטחינה. בנקל נוכל להבחין האם בתפזורת הזרעונים שעל לחם הבריאות מתחבא גם שומשום, או שאלה סתם זרעי פשטן. האם בציפוי השניצל יש רק פירורי לחם, או שמא מדובר בפירורי לחם מועשרים מהסוג הקטלני.

אני אוהבת לחשוב שההכשרה המוקדמת באיתור ונטרול של שומשום העניק לי סוג של כוח על. זכורה לי חתונה בה אני וחברותי אכלנו מהקינוח וניסינו להבין איזה טעם זה הפרפה הלבן. אמנם היה קשה לזהות מאחורי טעם הריץ' המהתל, אבל לי לא היה כל ספק - מדובר בפרפה חלבה. פתאום נזכרתי שאחת מהחברות שישבה שם רגישה לשומשום. רק כאבי בטן, ולא שוק אנפילקטי, אבל בכל זאת, לא נעים. מיד זינקתי לעבר חברתי האלרגית התמימה, הנפתי את ידי באוויר והעפתי מידה את הכפית העמוסה פרפה, שבדיוק היתה בדרך אל פיה, תוך צעקות "לאאאאא!!! זה חלללללבבבבבהההההה!!". אני אוהבת לחשוב שכל זה קרה גם בסלואו מושן.
או אז האלרגית המדוברת פרצה בבכי, חיבקה אותי לחיקה והודתה לי על שהצלתי את חייה. כאות להערכתה האינסופית היא נשבעה שתקרא לבתה הבכורה על שמי. 
טרו סטורי.

אבל האתגר החודש הוא בכלל קפה, לא שומשום. רק מה? קפה ושומשום, בדמות חלבה, הולכים יופי ביחד. כל עוד אתם לא אלרגים כמובן, ואם כן אז קבלו "לאאאאאאא!!!! יש בזה חללללבבבבההההה!!!". ככה זה כשיש לך כוחות על. אין חופשות ותמיד עסוקים בלהציל את חסרי הישע.

קבלו אם כן עוד עוגה פרווה ללא מרגרינה, פשוטה ומהירה להכנה. את החלבה פיזרתי מעל הבלילה והיא ייצרה את החורים/בקיעים האלה שאתם רואים בתמונה. אם אתם רוצים קרום חלק אפשר פשוט לערבב את החלבה לתוך הבלילה.

רוצים לראות את יתר מתכוני הקפה של הבלוגרים המשתתפים? ברור שאתם רוצים!

עוגת קפה וחלבה בחושה, פרווה ללא מרגרינה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-10 ש"ח
כמות: תבנית בינונית, כ-12 מנות

מרכיבים
1 ביצה
1/2 כוס שמן
1 כוס קפה חזק
1 כפית תמצית וניל
1 ו-1/4 כוס סוכר
1 ו-3/4 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
100 גרם חלבה

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את הביצה, השמן, הקפה, הוניל והסוכר. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה. מעבירים את הבלילה לתבנית בינונית משומנת (לא ממש משנה איזה צורה...), ומפוררים את החלבה מעל הבלילה. לחלופין, אפשר לערבב את החלבה המפוררת לתוך הבלילה לפני ההעברה לתבנית.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה מזהיבה מעט, וקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי.

זה מה שקורה כשמצלמים 10 דקות לפני שבת. הסטיילינג לא בדיוק מעורר השראה...



יום חמישי, 24 באוקטובר 2013

כנפי הודו בתנור - כשנמאס מכרעיים

לקראת ראש השנה התבשרנו שמחירי העוף, שבדרך כלל יורדים לקראת החג כדי למשוך קונים, דווקא יעלו השנה. מאז המצב לא השתפר בהרבה, למעשה, הוא בעיקר החמיר. הייתי רגילה לקנות חזה עוף בעשרים וקצת לקילו, לפעמים היינו קונים כרעיים אם הם היו במבצע באיזור החמשה עשר, כנפיים היה אפשר לקנות בפחות מעשר שקל לקילו. ועכשיו? נאחס. חזה עוף עולה בערך 30 שקל לקילו, כנפיים בארבע עשרה פלוס, עופות שלמים בעשרים ומשהו.

מאז עליות המחירים השנה ממש מיעטנו בקניית עוף. הרי ברמת המחיר הזאת אפשר כבר לקנות בשר - מס' 2, 3 או 8 קפואים. אפשר לקנות דגים כמו בקלה, זהבון, סול ונסיכת הנילוס. על כן, העוף מוחרם עד שיועיל בטובו לחזור למחיר שפוי. זה כמו מחאת הקוטג'. אוו! אולי נקרא לזה מחאת השניצל? ואז אנשים יצטרפו אלינו והמחירים ירדו?

עד שזה יקרה, את המשבצת הבשרית תופס כאמור הבשר הקפוא שאפשר להשיג בפחות מ-30 שקל לקילו. אופציה נוספת, כי יש גבול לכמה בשר אדום אפשר לאכול, היא הודו. יציאה מוצלחת שעלינו עליה לפני כמה זמן אבל עוד לא יצא לי לספר לכם עליה (כי התמונות לא משהו בלשון המעטה), היא כנפי הודו. הם עולים פחות מכרעיים, אבל ממלאים צורך דומה - כשבא לכם משהו שאפשר לזרוק לתנור עם תיבול מינימלי ואחרי שעה וחצי יש מנה עיקרית. בשבוע שעבר קניתי אותם ב-15 ש"ח לקילו, שזה מחיר מעולה יחסית לכרעיים כרגע. בניגוד לכנפי עוף, שיש שיתלוננו עליהם שיש בהם יותר מדי עור ועצמות ושהם לא שווים את המאמץ, כנפי הודו הם גדולים ויש עליהם הרבה בשר. כנף אחת תספיק למבוגר רעב, חצי כנף זה גם אחלה אם יש עוד מנה עיקרית או סתם עוד מנות בארוחה. 

לטעמי האישי בשר הודו מתאים יותר לטעמים פיקנטיים מאשר לטעמים מתוקים. אנחנו פשוט שמים אותם בתבנית, מפזרים מעל קצת פפריקה, פלפל שחור ואבקת שום ואופים. ובכך די סיפרתי לכם מה המתכון היום, אבל אני אכתוב לכם את זה בצורה מסודרת כמו שאתם רגילים. שימו לב - הפוסט לא נגמר עם התמונה, אחרי התמונה אספר על אפליקציה בתחום השוואת המחירים שהתחלתי להשתמש בה.

כנפי הודו בתנור
מאת: בישול בזול 
עלות: כ-18 ש"ח במחיר ההודו הנוכחי
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
4 כנפי הודו
פפריקה מתוקה ו/או חריפה
אבקת שום
פלפל שחור

הוראות הכנה
מניחים את הכנפיים בתבנית בינונית. מפזרים מעל את התבלינים (בערך חצי כפית מכל סוג, או סתם מה שיוצא), ואופים בחום בינוני, 180 מעלות, במשך כשעה וחצי עד שהכנפיים זהובים וריחניים.

ביצוע סטיילינג למאכלי בשר ועוף זה לא הצד החזק שלי...

אם כבר אנחנו מדברים על השוואות מחירים בסופר, התוודעתי לאחרונה לאפליקציה בשם פרייסז - Pricez, שמנסה לעקוב אחרי מחירי מוצרים בסופרים שונים. אפשר ליצור לעצמך רשימות קניות ולשתף אותם, אפשר לראות את העלות של הרשימה בחנויות שונות, אפשר לראות את העלות של הרשימה ושל מוצרים ספציפיים לאורך זמן, ויש גם מידע על מבצעים מומלצים והתרעות... די מעניין (ומדכא לעיתים) להסתכל על גרף מחיר של מוצר ולראות איך הוא השתנה לאורך זמן ברשתות השונות.
לא כל הפיצ'רים עובדים בצורה מושלמת, וזה בעיקר קורה כשאין מספיק מידע. האפליקציה מקבלת מחירים משופרסל אונליין, רמי לוי באינטרנט וכדומה, אבל הם לא בהכרח משקפים את מה שקורה בסניפים, מה גם שיש הבדלים בין סניף לסניף. כדי שהאפליקציה תהיה באמת טובה צריך שמשתמשים יסרקו מחירים של מוצרים כדי שיהיו דיווחים מהשטח, סוג של ווייז לסופר. לא צריך לסרוק את כל עגלת הקניות, אבל לאחר שנעזרתי במידע של פרייסז כדי לתכנן את רשימת הקניות, רציתי לתת קצת בחזרה לקהילה, וביליתי את זמן ההמתנה (הארוכה!! 2 אנשים לפני עשו משלוח!!) בקופות בסריקת מוצרים. אחלה דרך להעביר את הזמן במקום לקלל את מי שעומד לפניך.
אם יש לכם סמארטפון, שווה להעיף מבט, וגם אם לא - את רוב המידע אפשר לראות בלי להירשם באתר האינטרנט - pricez.co.il. אם אתם רוצים לקבל רעיון של מה המחירים יהיו על מוצרים שונים לפני שאתם מתכננים את התפריט ואת רשימת הקניות, זו אחלה דרך.

למה סיפרתי לכם את כל זה? כאמור, מידת הדיוק של המערכת מסתמכת על דיווחי משתמשים. אם יש לכם סמארטפון, ואם אתם אוהבים את בישול בזול, ובמיוחד אם אתם גרים בירושלים, תעשו טובה, תורידו את האפליקציה ותסרקו כמה מוצרים בקנייה הבאה שלכם. אני ממש רוצה שיהיה במערכת מידע אמין על המוצרים בסופרים שלי. שאני לא אצטרך להגיע לסופר, לגלות שמה שתכננתי בעצם סופר יקר ולתכנן מחדש את התפריט. אם תהיה לנו קהילה פעילה של סורקים, נוכל לתכנן את הקניות שלנו בצורה הרבה יותר מושכלת. ולהחרים את השניצל אם צריך...

אה ועוד דבר אחד - מפתחי האפליקציה פיתחו פלאגין לבלוגי אוכל שאיתו אפשר לייצר ולייצא רשימת קניות למתכונים. זה פיצ'ר שאתם הקוראים הייתם רוצים לראות בבלוג? או שזה נראה לכם מיותר?

יום רביעי, 9 באוקטובר 2013

נזיד וקיטורים

תקופה מאתגרת עברה על כוחותינו בחודשים האחרונים. חזרתי לעבודה אחרי חופשת הלידה, עברנו דירה, התמודדנו לראשונה עם אוגוסט והחגים על ריבוי חופשותיהם, ובסך הכל הבלוג נדחק קצת הצידה בתקופה האחרונה. אני מקווה שהחזרה לשגרה תאפשר לי לחזור לכתיבה, ונתחיל בלהתלונן כראוי על כל הנ"ל.

על חזרה לעבודה אין יותר מדי מה לפרט. טוב להיות מאותגרת, לחזור לעשות דברים מעניינים, ולהיות בחברת מבוגרים. באסה שעד שהתחלתי באמת לקלוט את הקטע הזה של ההורות, עכשיו אני צריכה לעשות את זה כשלרשותי רק 2/3 מהזמן. כמו ליצן מתלמד שזה עת למד לג'גלל ומנהל הקרקס אומר שזה נהדר, כעת עליו לעשות זאת תוך רכיבה על חד אופן.

ולעבור דירה. פיכס. אין כמו מעבר דירה כדי לפתות אותך לוותר על כל רכושך החומרי ולהצטרף לכת נזירית המקציבה לכל חבר רק חלוק בלוי וקערה. מאז שהתחלנו לארוז אני פשוט לא מצליחה לענות לעצמי על השאלה- איך צברנו כל כך הרבה דברים? בגדים וספרים וכלי מטבח וסיכומים מהאוניברסיטה ומתנות חתונה שאמרנו שבטח נשתמש בהם מתישהו ודחפנו לערימה בחדר הכביסה... גם סטוקים של חומרי ניקוי יש לנו. לעזאזל עם כמות כזאת של סמרטוטים וסבונים וספריי-ים ותכשירים הייתם חושבים שהבית שלנו יהיה קצת יותר נקי.

ארזנו ופרקנו כל מיני שטויות שאף אחד בחיים לא משתמש בהם אבל שומרים אותם בכל מקרה כמו סלסלות קש של משלוחי מנות . חבל לזרוק, אז תוקעים אותם מעל ארונות המטבח בתור סוג של קישוט כפרי עאלק. כמובן שבחיים לא נשמש בסלסלות כי הם מתמלאים באבק, וברגע האמת, כשפתאום יש צורך בסלסלה, למי יש כוח לעמוד על כסא כדי להוריד אחת?

ואוגוסט! והחגים! מה נסגר עם המדינה הזאת שמקציבה 10 ימי חופש לעובדים, ולילדיהם פי 5 בערך, אבל מתנהגת כאילו ההפרש המטורף הוא בסך הכל בעיה פרטנית של כל עובד ועובד. הילד בחופש? נו צאו גם אתם. אה, אין לך ימי חופש? ולבן/בת זוגך? מה שניכם עובדים? הזוי... טוב נו תמצאו איזה סבתא לדחוף אצלה את הילדים. זה ממש לא בעיה שלנו שהחלטתם לנהל את חייכם בצורה כל כך לא שגרתית. 
המשק רץ על סבתות. ברצינות. מישהו צריך לעשות על זה דוקטורט שיכמת את השווי העצום של הזמן שמעניקים הסבים והסבתות והדודים והדודות. כל האנשים הטובים שמתגייסים לסחוב את היישורת האחרונה של הקיץ כשאין כבר קייטנה, ימי החופש נגמרו והטריק של לקחת את הילד למשרד ו-"לעבוד" כשהוא "יושב לידך בשקט ורואה סרטים ביו טיוב" כבר לא מרשים אף אחד. אני בטוחה שזה יצא כמה מיליארדים טובים. ותחשבו כמה היינו יכולים להיות יעילים אילולי היינו צריכים להיהפך ללולייני סידורים לילדים ויכלנו פשוט לעבוד בחצי השני של אוגוסט. טירוף!

נו? התלוננתי כראוי?

עכשיו אוכל. מזג האוויר הסתווי מצדיק תבשילים מחממים שמתבשלים לאט. לשם כך הלכתי על תבשיל עם בשר מס' 8 - שריר הזרוע, אבל אפשר להשתמש בכל בשר שמתאים לבישול ארוך בנוזלים: מס' 2 - צלעות, מס' 3 - חזה, מס' 7, מכסה הצלע ומס' 10, צוואר. אפשר גם להשתמש בנתחים 4,5,6 אבל הם בדרך כלל יקרים יותר. התבשיל מכיל גם שעועית לבנה שמוסיפה יותר נפח בפחות כסף, מלבד הערכים הבריאותיים והרכות המנחמת שלה. יש פה גם כמות נדיבה של תבלון שמושך הכל לכיוון מזרחי, בהחלט לא מדובר בנזיד תפל ואנמי.
המתכון כמעט ולא מצריך עבודה מצידכם (אפילו בצל לא צריך לחתוך!), זורקים הכל לסיר, מבשלים כמה שעות ולבסוף מתענגים.

בשר שעועית ועגבניות בבישול איטי
מאת: בישול בזול
עלות: כ-45 ש"ח
כמות: 8-10 מנות

מרכיבים
1 קילו בשר מס' 8 (או בשר אחר המתאים לבישול ארוך בנוזלים, ראו פירוט לעיל)
2 כוסות שעועית לבנה, מושרית ללילה
1 עלה דפנה
מים לכיסוי
8 עגבניות חתוכות לרבעים
1 חבילה קטנה רסק עגבניות
1/2 כפית פלפל שחור
1/2 כפית פלפל אנגלי
2 כפיות מלח
1 כפית כמון 
1 כפית ג'ינג'ר 
1 כפית כורכום

הוראות הכנה
שמים בסיר את הבשר, השעועית המושרית ועלה הדפנה, מוסיפים מים עד ל-3 ס"מ מעל הבשר והשעועית. מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה במשך כשעתיים. כדאי מדי פעם לבדוק שעדיין יש מספיק מים בסיר ושהשעועית לא מתייבשת.
בתום השעתיים מוציאים את נתח הבשר לקרש חיתוך וחותכים או פורסים אותו. מחזירים את הבשר החתוך לסיר יחד עם יתר המרכיבים, ומבשלים עוד שעה לפחות, אפשר בהחלט יותר, עד שהשעועית והבשר רכים.
מגישים חם עם אורז או לחם לספיגת הרוטב/מרק הטעים.




יום שני, 2 בספטמבר 2013

פאי תפוחים לראש השנה

מכל היצירות שהכנו לקראת החגים - שנות טובות, קישוטים לסוכה, הגדות מאויירות וכולי, בפתקי הסליחה הכי השקענו. בניגוד ליצירות הרגילות שניפקנו מדי חג ומועד, פתקי הסליחה לא יוצרו בהנחיית המורה למלאכה בחדר האומנות. הם היוו יצירה מחתרתית ובלתי פורמלית. את הציוד הנדרש היה צריך לקושש מהקלמרים של החברות ומאחורי המחברות. עבודת הגזירה, הכתיבה וההדבקה נעשתה מתחת לשולחן תוך כדי שיעור, אך לא בבית חס וחלילה. חשוב שכולם יראו כמה השקעת. הנוסח היה קאנוני:
לנמענת,
סליחה אם פגעתי בך.
ב-3>
השולחת
אין הודאה באשמה ספציפית. מדובר במעין תעודת ביטוח של בין אדם לחברו. גם אם השולחת אירגנה חרם רבתי על הנמענת אך לפני כמה ימים, פשעי העבר כוסו במעטה המעמעם "אם פגעתי בך".
את פתקי הסליחה, שלא כמו הזמנות לבת מצווה, כולן שלחו וכולן קיבלו. פעם אחת בשנה בה כולן, מאצולת הכיתה ועד היורמיות שבתחתית הסולם החברתי, יצרו מרצונן קשר אחת עם השניה. "בטח בטח" הייתי ממלמלת ומהנהנת כשמלכת הכיתה ביקשה את סליחתי אחת לשנה, מלאת פליאה והתפעמות. "וסליחה אם פגעתי בך". כאילו שיכולתי.
למה אף פעם לא שאלתי אותה עם זה אומר שמעכשיו היא תגיד לי שלום ולא תחלוף לידי כאילו הייתי אוויר? אם תשקול לשבת לידי באוטובוס בטיול השנתי, ואולי אפילו להיות איתי בחדר? לא העליתי על דעתי אפילו.
וממילא ידוע שאם מבקשים סליחה שלוש פעמים ואתה מסרב אז החטא עליך.

הבטחתי ולכן אקיים. היום גרסה לפאי הפירות שהעליתי לפני ראש השנה, שמתאימה בדיוק לחג. המלית היא של תפוחים כמובן, עם כל מיני תוספות אופציונאליות ברוח הסימנים. אפשר להוסיף למלית תמרים, שיתמו אויבנו. אפשר להוסיף לציפוי אגוזי מלך, לכבוד המלכת מלך מלכי המלכים עלינו. אפשר להוסיף מעט ג'ינג'ר מסוכר קצוץ, שיחטפו אויבנו ג'ננה. טוב זה לא ממש עובד. אז אפשר להוסיף אותו סתם כי הוא עוקצני ומעניין. הוספת התמרים יוצרת אפקט מעט חרוסת-י, אז אם אתם חוששים מערבוב שמחה בשמחה, או סתם לא חובבי חרוסת, מומלץ לוותר. הפאי, בנוהל, פרווה ללא מרגרניה ובתור קינוח הוא שפוי יחסית (יחסית!).

פאי תפוחים עם סימני ראש השנה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-20 ש"ח, קצת יותר אם משתמשים בכל התוספות, קצת פחות אם משמיטים את כולם
כמות: כ-12 מנות

מרכיבים
לקלתית:
1.5 כוסות קוואקר
3/4 כוס קמח
1 כפית אבקת אפייה
קורט מלח
1/2 כוס סוכר חום
1 ביצה
1/2 כוס שמן
3-4 כפות מים

למילוי:
5 תפוחים ירוקים חמוצים קלופים וחתוכים לקוביות
8 תמרים מגולענים קצוצים גס (אופציונאלי)
1 כף קמח
2 כפות מיץ לימון
6 כפות סוכר
1/2 כפית קינמון
1/2 כפית אגוז מוסקט
1/2 כפית ציפורן
1/2 כפית ג'ינג'ר או אם אתם מרגישים הרפתקנים, כמה קוביות ג'ינג'ר מסוכר, קצוצות

לציפוי אופציונאלי: 50 גרם אגוזי מלך קצוצים

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את הקוואקר, הקמח, אבקת האפייה המלח והסוכר. מערבבים פנימה את הביצה והשמן. מוסיפים את המים בהדרגה עד לקבלת בצק לא דביק מדי. משטחים בערך 80% מהבצק בתבנית עגולה בינונית ואת היתר שומרים בצד לפירורים למעלה. אם משתמשים באגוזי המלך מערבבים אותם לתוך הבצק ששמרנו בצד.
מערבבים את כל חומרי המלית ושופכים לקלתית.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, חצי שעה.
מפוררים מעל הפאי את הבצק ששמרנו בצד, ואופים עוד 15-20 דקות עד שהציפוי זהוב
שנה טובה חברייה!




יום שישי, 30 באוגוסט 2013

רושם לראש השנה - רולדת רימון

ובכן נראה ששרדנו את אוגוסט. כמי שעשתה זאת בפעם הראשונה עם ילדה, תוך נסיון גם לשמור על מקום עבודתי תוך כדי, אני מריעה לכם הורים, שעושים זאת שנה אחרי שנה, כשחלקכם גם עם כמה וכמה ילדים ללא מסגרת. במהלך הלא-חופש גם עברנו דירה, כלומר היה אצלנו קצת טירוף בשבועות האחרונים. עוד אתלונן על כך בפוסטים הבאים, אל דאגה.
כמו תמיד האתגר החודשי של מנטקה הגיע כדי להחזיר אותי לתלם. רימונים הם חומר הגלם הפעם, לכבוד ראש השנה. כאמור, זמן פנוי הוא לא מצרך שיש לי הרבה ממנו בימינו (מעניין אם מוכרים אותו במבצע לחג ברשתות השיווק), אז הפוסט הזה יהיה קצר. 

רולדת לימון מכירים? אופים עוגת ספוג מלבנית דקה, מורחים עליה מלית לימון קלה, מגלגלים וזורים באבקת סוכר. החלטתי שמה שהולך עם לימון, ילך עם רימון. אז הא לכם מתכון די פשוט, ששם את הרימון במרכז אבל לא מכריח אתכם לעמוד שעה במטבח ולגרגר או לסחוט רימונים. את מיץ הרימון אפשר לקנות בקרטון בכל סופר, ובזמן שחסכתם אתם יכולים לעשות שנ"צ או משהו (סיפרתי כבר שאני קצת עייפה?).

לו היה לי זמן הייתי עושה עוד מקצה שיפורים למלית. הכנתי אותה עם חצי כוס סוכר, וזה מה שכתוב ברכיבים, אבל בפעם הבאה שאכין אנסה להוריד את כמות הסוכר לרבע כוס. בגרסת הלימון של המתכון יש גם כף חמאה או מרגרינה. אני השתמשתי בכף שמן במקום ויצא סבבה, אבל יכול להיות שבפעם הבאה אשמיט אותו כי לא ממש הרגשתי שזה השפיע על הטעם או המרקם.

ההוראות נראות ארוכות אבל זה בעיקר בגלל שניסיתי ממש לפרט מה צריך לעשות כדי להימנע מיצירת גושים בהכנת העוגה והמלית.

רולדת רימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: כ-10 מנות

מרכיבים

למלית רימון:
1/2 כוס סוכר (בפעם הבאה אנסה להשתמש ב-1/4 כוס סוכר)
3 כפות קורנפלור
1 כוס מיץ רימון
1/2 כפית מלח
1 כף שמן

לעוגה:
4 ביצים
3/4 כוס סוכר
1 כפית תמצית שקדים
קורט מלח
3/4 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
2 כפות שמן

מעט אבקת סוכר לזרייה

הוראות הכנה
מכינים את העוגה:
מקציפים במיקסר במהירות גבוהה את הביצים, הסוכר, המלח ותמצית השקדים עד שמתקבלת קציפה תפוחה ובהירה, כ-8 דקות. מנפים פנימה את הקמח ואבקת האפייה תוך כדי הקצפה. מומלץ לעצור פעם פעמיים ולערבב עם מרית, כי הקמח נוטה ליצור גושים שמצטברים בתחתית המיקסר. מערבלים פנימה את השמן, ומערבבים/מקפלים עם מרית עד שהתערובת אחידה. מרפדים תבנית גדולה (נגיד התבנית של התנור) בנייר אפייה משומן ומשטחים את הבלילה בתבנית. וודאו שגובה הבלילה אחיד ושהקצוות לא דקים מדי. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהעוגה מזהיבה, 8-10 דקות.
מחכים עד שהעוגה תתקרר מספיק כדי שאפשר יהיה לגעת בה, הופכים אותה על משטח נקי ומקלפים בעדינות את נייר האפייה. מפזרים על העוגה מעט אבקת סוכר, מניחים מעליה יריעה של ניילון נצמד ומגלגלים לרולדה. כך העוגה תקבל צורת רולדה כשהיא מתקררת. נותנים לעוגה להצטנן לטמפרטורת החדר ובינתיים מכינים את המלית.


מכינים את המלית:
מערבבים בסיר קטן את הסוכר, הקורנפלור והמלח. מוסיפים פנימה בהדרגה את מיץ הרימון תוך כדי ערבוב, כדי שלא יווצרו גושים. מבשלים את התערובת על אש קטנה-בינונית תוך כדי ערבוב. לקראת הרתיחה התערובת תתחיל להתגבש ולהתעבות, ובשלב זה חשוב לערבב תמידית ולהרים את החלקים שמתגבשים בתחתית. כשהתערובת מגיעה לרתיחה מכבים את האש ומערבבים פנימה את השמן (בהתחלה זה ייראה כאילו השמן לא רוצה להתערבב אבל בסוף הוא יטמע בתערובת). נותנים למלית להצטנן ולהגיע לטמפרטורת החדר.

מרכיבים את הרולדה:
כשהעוגה והמלית בטמפרטורת החדר, פותחים את העוגה המגולגלת, מורחים עליה את המלית, ומגלגלים חזרה לרולדה. מגישים על צלחת הגשה יפה וזורים מעל אבקת סוכר לקישוט.



בבית החדש יש חלון גדול בסלון ואני בונה על פינת צילום נוחה, בלי לרוץ ברחבי הבית לאתר צלחות ומפות וכלים ומצלמה
ובלי להקים סטים על הרצפה. ברגע שנסיים לפרוק...

יום שישי, 16 באוגוסט 2013

פירות עם קרם לימון ווניל וקינוחים בצנצנות

 קינוחים בצנצנות.
הו, כמה שהטרנד הזה מעצבן.
יש בו נונשלנטיות מעושה כזאת של "אויש זו לא טרחה בכלל! סתם שפכתי כמה דברים מהמקרר לקערה ויצא לי מוס מסקרפונה ושוקולד לבן עם קארד פסיפלורה ושטרויזל לבנדר. כוסות הקינוח שלנו היו בכיור אז זרקתי את המוס לתוך 12 צנצנות זהות בגודלן, חפות לגמרי מדבק ושאריות של מדבקות, שמצאתי במקרה בארון במטבח".
דמיינו את המונולוג הזה בטון פולני במיוחד. ככה הוא נשמע אצלי בראש.

לאסוף צנצנות בגודל שנוח לאכול מהן זה מתסכל, כי רוב הצנצנות לא מתאימות. אורחיכם ככל הנראה יחושו באי נוחות מסויימת אם תגישו להם מנות מוס בצנצנת סילאן של 700 גרם (אלא אם כן אתם מארחים אותי, אני אקבל באהבה כל קינוח שיוגש לי בצנצנת 700 גרם ואני עשויה אף לבקש תוספת).
ואז יש את הצנצנות הקטנות מדי. האלה שאתה מקבל במארז מתנה לכבוד ראש השנה ואתה אומר - הי! יש פה שלוש צנצנות זהות! סופסוף אוכל להכין קינוח בצנצנות! ואז אתה מכין את הקינוח ומגלה שלמלא צנצנת קטנטנה במוס או פודינג זה קוץ בתחת ושיש סיבה שגביעי קינוח לא מיוצרים עם פייה בקוטר שקטן מגוף הכלי.
אם בכל זאת התעקשתם ומלאתם את הצנצנות הקטנות והחמודות שלכם, אתם עשויים לגלות שיש רק כפית אחת בכל הבית שנכנסת לפייה של הצנצנת ומצליחה לחלץ ממנה את הקינוח שעמלתם כל כך קשה להכניס לתוכה. 
לא שזה קרה לי.
לסיכום, קינוחים בצנצנות זה רעיון מגוחך.


שונאת אתכם מדבקות דביקות. שונאתשונאתשונאתשונאתשונאת!!!
ועכשיו שכיליתי את זעמי בטרנד היומרני הזה, הגיע הזמן לחבק אותו לחיקי ולהביא לכם מתכון לקינוח בצנצנות. למה? כי אני עומדת חסרת אונים ועמוד שדרה לנוכח האופנות הקולינריות שחולפות על פנינו, ולעזאזל קינוחים בצנצנות קטנות זה חמוד! הם כמו כלבלב מסריח ומפורעש שעוקב אחריך הביתה ותולה בך את עיניו העגולות עד שאתה מאמץ אותו. או שם אותו בצנצנת. או משהו.

הקינוח שהחלטתי לצנצן (=להגיש בצנצנת) היום הוא קינוח של פירות טריים חתוכים עם קרם וניל ולימון. הקרם רך וטעים, קל להכנה, ועשוי מרכיבים שיש בכל בית. אין בו שמנות, גבינות עשירות או כמויות בלתי סבירות של חלמונים או חלבונים. אם אתם מארחים בהפתעה זה אשכרה קינוח שאפשר להכין מעכשיו לעכשיו עם מה שיש במקרר. אתם כמובן לא חייבים להכין אותו בצנצנות. אפשר להכין אותו בכוסות קינוח, כוסות יין, או סתם קערה או תבנית הגשה בינונית. את המתכון מצאתי בבלוג אזרי, כלומר, הכותבת היא מאזרבייג'ן. מסתבר שאומרים אזרי ולא אזרבייג'ני. עוד משהו שלמדתי בבלוג. בכל מקרה, יש בבלוג המון מתכונים מעניינים. שווה להעיף מבט.

פירות העונה עם קרם וניל ולימון
מאת: הבלוג AZ Cookbook
עלות: כ-8 ש"ח, תלוי בעלות הפירות כמובן
כמות: 4-6 מנות לא גדולות

מרכיבים
לקרם:
7 כפות סוכר
1 כף קורנפלור
2 כפות קמח
1 ביצה
1 כוס + 2 כפות חלב
1 כף מיץ לימון סחוט טרי
גרידה מחצי לימון
1 כפית תמצית וניל
10 גרם חמאה

3-4 פירות מכל סוג שאוהבים: שזיפים, נקטרינות, אפרסקים, ענבים, בננות, אגסים, פירות יער, אפרסמונים, משמשים...

הוראות הכנה
מכינים את הקרם: מערבבים בסיר קטן את הסוכר, הקורנפלור והקמח. מוסיפים את הביצה ומערבבים. מוסיפים בהדרגה את החלב תוך כדי ערבוב (כל הפרוצדורה הזאת היא כדי למנוע גושים). לבסוף מערבבים פנימה את מיץ הלימון. הלימון עשוי לגרום לתערובת החלב להיפרד ולהיהפך מעט גושישית, אל דאגה, זה נורמלי.
מבשלים את התערובת בעדינות, תוך כדי ערבוב, עד שהיא מתעבה. זה בדרך כלל קורה כשהתערובת על סף רתיחה.
מורידים את התערובת מהאש ומערבבים פנימה את הגרידה, תמצית הוניל והחמאה. 
נותנים לקרם להתקרר מעט ובינתיים פורסים את הפירות לפרוסות או קוביות, מה שאתם מעדיפים.
להגשה, מסדרים בכוסות אישיות (או צנצנות קטנות!!) שכבות של פירות חתוכים ושל קרם לסירוגין. אפשר גם לסדר את כל הפירות בתבנית מלבנית ולשפוך מעל את הקרם, אם אין לכם כוח להתעסק עם מנות אישיות.






יום שישי, 9 באוגוסט 2013

סוף סוף, פאי פירות פרווה ללא מרגרינה

עד כה כשנשאלתי אם יש לי מתכון טוב לפאי פירות פרווה ללא מרגרינה עניתי בשלילה. ניסיתי כמה מתכונים וזה פשוט לא היה זה. הקלתית היתה קשה מדי, החלק מתחת לפירות נהיה רטוב ומושי... בקיצור לא משהו.

באחד מעלעולי בספר הקינוחים של מוסווד נתקלתי במתכון לחיתוכיות עם חמוציות ושוקולד. הקלתית היתה עם חמאה מומסת, שם קוד ל-נסי להכין את המתכון ולהחליף את החמאה המומסת בשמן! אז התחלתי להכין את המתכון. החלפתי את החמאה בשמן, הוספתי עוד מים ושיניתי כמויות קמח, החלפתי את החמוציות והשוקולד בפירות קיץ חתוכים עם קצת סוכר ואפיתי הכל בתבנית פאי במקום בתבנית מלבנית. בקיצור די אין זכר למתכון המקורי. אבל מה אני אגיד לכם, יצא אחלה פאי, פרווה ללא מרגרינה. סוף סוף!

בקלתית יש קצת יותר רכיבים מאשר 3-4 המרכיבים בבצק פריך רגיל. יש בה קוואקר, שמונע מושיות והופך את הפאי לנגיס ובריא יותר. יש בה גם ביצה שמשפרת את המרקם. מצד שני, את הקלתית מכינים בקלות בקערה אחד ללא מיקסר ושאר עזרים טכנולוגיים, ומשטחים אותו בתבנית עם האצבעות, ללא מערוך ורידודים. 

המילוי הוא עניין של טעם אישי. אפשר להשתמש בכל פרי שמתאים לפאי - אפרסקים, שזיפים, תפוחים, אגסים, משמשים, ענבים, דובדבנים... מה שיש במקרר, במיוחד פירות ששוכבים שם המון זמן שאף אחד לא רוצה לאכול סתם כך, אבל חבל לזרוק. אפשר כמובן גם להשתמש בתערובת פירות כמו שעשיתי פה. תהיו גמישים עם כמות הסוכר. אם הפירות מתוקים ובשלים מאוד, יכול להיות שצריך מעט סוכר, אם בכלל. המתכון של היום עושה שימוש בפירות קיץ, ולקראת ראש השנה (אמא'לה! קרוב!) אעלה גרסא תפוחית ומיוחדת שמתאימה לחג.

פאי פירות קיץ, פרווה ללא מרגרינה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-12 ש"ח, תלוי בעלות הפירות
כמות: כ-12 מנות

מרכיבים
1.5 כוסות קוואקר דק (מהיר הכנה)
3/4 כוס קמח
1 כפית אבקת אפייה
קורט מלח
1/2 כוס סוכר חום
1 ביצה
1/2 כוס שמן
3-4 כפות מים
כ-5 כוסות פירות קיץ חתוכים, אני השתמשתי ב-4 שזיפים ו-4 אפרסקים
1 כף קמח
6 כפות סוכר, או יותר או פחות לפי הטעם

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את הקוואקר, הקמח, אבקת האפייה המלח והסוכר. מערבבים פנימה את הביצה והשמן. מוסיפים את המים בהדרגה עד לקבלת בצק לא דביק מדי. משטחים את הבצק בתבנית עגולה בינונית, רצוי תבנית מתפרקת או תבנית פאי, אבל לא חובה.
מערבבים בקערה (אפשר אותה קערה מהכנת הקלתית, חבל ללכלך עוד אחת...) את הפירות החתוכים, כף הקמח והסוכר ושופכים לתבנית עם הקלתית. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, 45-50 דקות עד שהפירות רכים, ריחניים ומבעבעים.



יום ראשון, 4 באוגוסט 2013

עוגת פודינג שוקולד וחמאת בוטנים, מוות לנימוסי השולחן

אתגר חודשי של מנטקה בנושא בוטנים... אל תגידו שאתם מופתעים. כשמור מארגנת שם את העניינים, ובכן, זה היה רק עניין של זמן. גם אני כמו מור מנהלת רומן רב שנים עם הבוטנים, ספציפית עם חמאת הבוטנים, בעיקר כשהיא משולבת עם שוקולד. משחר ילדותי כרסמתי כריכי חמאת בוטנים וריבה בארוחת העשר וטרפתי כל ריסז שנקלע לסביבה. בשלב כלשהו אחותי ואני גילינו שאפשר לפלח כמה שורות של שוקולד מריר ממגירת האפייה, להמיס במיקרו עם כף חמאת בוטנים, ולהכין מעין ריסז ביתי. לא טוב כמו המקור אבל קרוב. כשממש אין כוח אפשר פשוט להוריד שורה של שוקולד, למרוח בחמאת בוטנים ולבלוס בהיחבא. 
וזה היה המתכון להיום. 
היו שלום.

טוב נו, יאללה מתכון אמיתי.

אפילו מתכון ממש טוב. במקור הוא נקרא בראוני קובלר, לא ממש ברור לי למה. מצד שני, אני מתקשה לחשוב איזה שם הייתי נותנת לו. מדובר במעין שילוב בין עוגה לפודינג. מכינים בצק, מעליו מפזרים סוכר, קקאו, וגושים של חמאת בוטנים, ומעל הכל שופכים מים חמים ואופים. לא מסובך במיוחד, רק קצת מוזר. באורח פלא, כשאופים את התפלץ הזה הוא יוצר שכבת עוגה מלמעלה, ושכבת פודינג/רוטב סמיכה מלמטה.
כשמגישים אותו לאורחים בארוחת שבת זה הולך ככה: בהתחלה מנסים לחתוך חתיכות יפות ונכשלים, אז כל אחד מקבל גוש אמורפי של עוגה ששוחה ברוטב. המשתתפים מרימים גבה על העוגה הקצת פחות מהוקצעת מבדרך כלל, אבל ברגע שהם טועמים הם מבינים שהלוק הוא לא מה שקובע פה. המנות מתחסלות והאורחים מתחילים לחוג סביב התבנית וליישר את העוגה, שלא באמת ניתנת ליישור כי הרוטב כל הזמן נוזל החוצה. לבסוף חבריכם מתדרדרים לכדי חבורה ברברית שיושבת סביב התבנית ואוכלת ממנה ישירות עם כף ההגשה. נימוסי שולחן מעולם לא היו מיותרים יותר.
ואתם יודעים מה עוד? העוגה הזאת פרווה, וטבעונית. כן כן, אתם יכולים להגיש לחבריכם קינוח טבעוני ואף אחד לא יניד עפעף. היא כמובן גם ללא מרגרינה למקרה שתהיתם.


אני רוצה רק לחדד - קראו את ההוראות היטב לפני הכנת המתכון. אני הכנתי בפעם הראשונה על אוטומט, לא שמתי לב כל כך מתי מוסיפים מה ומי מתערבב עם מי, ודי הרסתי את המתכון. אין פה שום דבר מסובך, פשוט סדר הפעולות חשוב, והוא שונה מהכנת עוגה בחושה רגילה.

עוגת פודינג שוקולד וחמאת בוטנים

מבוסס על: מתכון של Sugar Plum עם קצת שינויים שלי
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: 6-8 מנות

מרכיבים
1/4 כוס שמן
1/4 כוס חמאת בוטנים
1/2 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
1/2 כוס מים חמים
1 כוס קמח
3 כפות קקאו
1 כפית אבקת אפייה
1/4 כפית מלח

10 כפיות חמאת בוטנים

1/4 כוס סוכר
1/4 כוס סוכר חום
2 כפות קקאו

1 ו-1/4 כוסות מים

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את השמן, חמאת הבוטנים והסוכר. מוסיפים את המים החמים ואת תמצית הוניל ומערבבים. מוסיפים את הקמח, הקקאו, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה.
משטחים את הבצק בתבנית קטנה, אני השתמשתי בתבנית 20 עגולה.
מפזרים מעל הבצק בתבנית כפיות קטנות של חמאת בוטנים, בעיקרון כתבתי 10 כפיות, אבל אפשר יותר או פחות, כראות עיניכם.
מערבבים בקערה את הסוכר, הסוכר החום והקקאו ומפזרים את התערובת מעל הבצק בתבנית.
שופכים מעל כל היצירה את הכוס ורבע של המים.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-40 דקות עד שהחלק העליון של העוגה תפוח ויציב. 
מגישים חם עם כף גדולה ומוודאים שכולם מקבלים גם מהעוגה וגם מהרוטב/פודינג.




יום ראשון, 28 ביולי 2013

גלילות חזה עוף בפלפלים וקלישאות שאני שונאת

התפרנית בפוסט האחרון שלה העלתה שאלה מעניינת: מה הקלישאה השנואה עליכם?
הקלישאה השנואה עלי כרגע, בתקופה זו של חזרה לעבודה המלאה בריצות ונסיונות לעמוד בזמנים, היא מונטאז' האימונים/עבודה מאומצת שרואים המון בסרטים ובטלויזיה. 
הגיבור עומד בפני אתגר שנראה בלתי אפשרי - יש לו הררים של עבודה שהוא צריך לסיים, תחרות ספורטיבית שאליה הוא לא מוכן בכלל או משהו בסגנון. הוא מנסה להשתלט על העניין פעם פעמיים ונוחל כשלון צורב. פתאום ברקע נשמעת מוזיקת רוק קצבית. זום על מבטו הנחוש של הגיבור שעכשיו יתחיל לעבוד/להתאמן על אמת. כמה דקות של שוטים קצרים בהם הגיבור עובד/מתאמן ללא הרף, מוחה אגלי זיעה, שותה עוד כוס קפה ב-4 בבוקר וממשיך ללא לאות. לבסוף נראה שהגיבור הצליח לעמוד במשימה ותוך כ-3 דקות ו-20 שניות הוא הפך מסמרטוט שמנמן לספורטאי שרירי ומוכשר, מעצלן בלגניסט שלא מוצא את ידיו ורגליו, למולטי טאסקר תקתקן ופרפקציוניסט. 

החיים הם לא ככה לעזאזל! איך הייתי רוצה שכל פעם אני צריכה לעשות משהו קשה ומעצבן כל מה שהיה צריך זה כמה דקות של עבודה מאומצת עם eye of the tiger ברקע, והופ! הפרוייקט בעבודה גמור/נכנסתי לכושר/הבית מצוחצח.
התקדמות אמיתית בחיים דורשת התמדה ועבודה שחורה כך אומרים. אוף. להמשיך להתאמן יום אחרי יום, אפילו לאחר שעשיתי כמה עשרות אימונים וגיליתי להפתעתי כי רבה שאני עוד לא מסוגלת לרוץ מרתון. לעשות משהו שוב ושוב ושוב עד שמשתפרים טיפ טיפה. קלישאת המונטאז' גורמת ל"שוב ושוב ושוב" להרגיש עוד יותר אפור וקשה ובלתי נגמר. לא הייתי אמורה כבר להגיע כבר מזמן להצלחה המיוחלת?? או כמו שאומר זאת הומר סימפסון שליט"א:



אולי הבעיה היא שפשוט אין לי את מוזיקת הרקע הנכונה. מעולם לא ניסיתי להקשיב ל-eye of the tiger בלופ תוך כדי ביצוע משימה מאומצת וארוכת תווך. אולי פסקול בלתי הולם הוא הדבר היחיד העומד ביני ובין מוצלחות פורצת גבולות בכל תחומי החיים! אם זה יעבוד אעדכן אתכם.

בכל מקרה, עד שאהפוך לנינג'ה, צריך לאכול משהו. הפעם, מתכון ממש טוב לעיקרית שבתית - גלילות עוף ברוטב פלפלים. בסך הכל מדובר בחזה עוף פרוס שנטבל בביצה ופירורי לחם, ונאפה יחד עם פלפלים מוקפצים ורוטב מעט מתקתק, רכיבים פשוטים שיש בכל בית, ולא המון עבודה. איכשהו התוצאה הסופית מצליחה להתחבב על מבוגרים וילדים כאחד, ועם זאת לשמור על לוק מיוחד ומושקע - עוף מגולגל, פלפלים צבעוניים... לא מדובר בסתם עוף בתנור. המתכון הזה רץ חזק בפורום מתכונים בכיפה והוא הועלה אצל מעז יצא מתוק שבלשה אחר המתכון והבהירה שמקורו בפורום אוכל כשר ב-ynet, מגולשת בשם דבורושקה. בגרסא שלי עשיתי קצת שינויים ברוטב, והכמויות קצת יותר מדוייקות, אבל הרעיון אותו רעיון.

גלילות חזה עוף בפלפלים

מבוסס על: מתכון של הגולשת דבורושקה מפורום אוכל כשר ב-ynet, עם שינויים שלי
עלות:
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים

2 כפות שמן
1 בצל
3 פלפלים (הירק), רצוי בצבעים שונים, פרוסים
3 שיני שום פרוסות
1 חבילה קטנה של רסק עגבניות
1 כוס מים
2 כפות סוכר חום
1 כף רוטב סויה
1 כף מיץ לימון
2 ביצים
1/4 כפית מלח
1/4 כפית פלפל (התבלין)
750 גרם חזה עוף פרוס לשניצלים (3-4 שניצלים גדולים)
פירורי לחם (בערך חצי חבילה)

הוראות הכנה
מכינים את הרוטב: מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מתרכך, כ-10 דקות. מוסיפים את פרוסות הפלפלים והשום ומטגנים עד שהפלפלים מתרככים, עוד כ-10 דקות. מוסיפים את הרסק, המים הסוכר הסויה והלימון, מערבבים, מביאים לרתיחה ומבשלים 2 דקות.
מכינים את הגלילות: מכינים 2 קערות - באחת טורפים את הביצים עם המלח והפלפל (התבלין), ובשני מניחים כמות נדיבה של פירורי לחם. טובלים כל שניצל בביצים ואז בפירורי הלחם, ומגלגלים לגלילה. חותכים כל גלילה לחצי ומסדרים את הגלילות בתבנית בינונית, כשהצד החתוך (והיציב...) כלפי מטה. מעבירים את הרוטב לתבנית ומסדרים את פרוסות הפלפלים מסביב לגלילות.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהגלילות זהובות, כ-50 דקות.