יום רביעי, 30 בינואר 2013

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס אולטימטיביים


אני מטפחת לאחרונה בלוגר קראש על Pioneer Woman (אישה חלוצה? עזבו. לא מתרגם משהו). הכל התחיל כשחיפשתי מתכוני חורף טובים, קאמפורט פודז שכאלה (אני מסרבת להשתמש בביטוי אוכל מנחם. אוכל מנחם נשמע כמו פיצוחים ועוגות הבית שאוכלים בניחום אבלים). גלשתי לאתר שלה, שהתפתח יפה מאז הפעם הקודמת שהייתי שם, והתחלתי לחטט. קודם מאפי שמרים, אז המשכתי לנזידים ולתבשילי הבשר, ובינות פוסט אחד למשנהו האהבה הכתה בי שורש. היא גרה בחווה אי שם בערבות ארה"ב, עם משפחה חמודה שנוטה מדי פעם לשחרר קיטור על הכלב, הפרות וכלי המטבח שברשותה. היא מבשלת בנדיבות עם המון בשר וחמאה וחריף וגבינה ושוקולד (בדרך כלל לא כולם באותו המתכון), והיא לא מתנצלת. רק מתריעה מדי פעם בנוגע להשלכות הצפויות על ההיקיפים, תוך צחקוק אירוני והשלכה של עוד חבילת חמאה לקערת המיקסר. 

היא חולה על אוכל. לפעמים כשאנשים מדברים בשבח האוכל שהם מכינים אתה קולט בין השורות את האגו. יואו אני כזה מוכשר, תראו מה הכנתי! משום מה אצלה אני לא מרגישה ככה. היא יכולה להלל ולשבח את המתכונים שהיא מעלה ולא מזיז לי בכלל כי א. היא צודקת, אלה שניסיתי הם באמת מעולים ו- ב. היא עושה את זה מתוך אהבה לאוכל, לאנשים שלימדו אותה, לאנשים שהיא מבשלת עבורם ולעולם שחנן אותנו בדברים כל כך נפלאים כמו פלפלים חריפים אש, סטייקים טובים, עגבניות עסיסיות וחמאה (!!).

אני יודעת שעכשיו היא כבר פרסונה בפוד נטוורק. אף פעם לא ראיתי תוכנית שלה, ואני לא בטוחה שאני רוצה. לא בא לי לגלות שהיא בעצם סתם עוד דמות טלויזיונית פלקטית ומלוקקת. תנו לי ליהנות מהכתיבה שלה ומאיך שהיא מציירת את עצמה ואת החיים שלה.

אז למה כל החשיפה הזאת של רגשותי הכמוסים אודות בלוגרית אוכל רנדומלית? כי הבחורה הזאת מצאה את המתכון המושלם לסינמון רולז. שושני קינמון, סינרולים, קראו לזה איך שאתם רוצים, החיפוש נגמר, המתכון המושלם נמצא. את הרולים הכנתי ביום השלג לפני שבועיים, ואז הכנתי אותם שוב תוך פחות מ-24 שעות, מכיוון שאני ובן זוגי, שנינו אנשים בוגרים ומיושבים בדעתם פלוס מינוס, חיסלנו את כולם לבד. 
יש כמה גרסאות לרולים באתר - קינמון, מרמלדה, תפוחים ועוד, אני הכנתי את גרסת הקינמון וגרסת השוקולד צ'יפס, ושניהם טעימים בטירוף. גרסת השוקולד צ'יפס כוללת במילוי גם קצת מלח, וטעמי המתוק-מלוח מעיפים את המאפה למחוזות ה"קחו את זה ממני לפני שאוכל את כל התבנית לבד".
מלבד זה שהרולים טעימים ורכים ונפלאים, המתכון עצמו יוצא דופן בשפיות שלו. אין בו כמעט לישה, אין התפחות חוזרות ונשנות של הבצק, ובעיקר, אין כמויות בלתי סבירות של חמאה. רק 100 גרם למתכון, והוא מופיע רק במילוי, איפה שהכי טועמים ומרגישים אותו. 
מתכון אחד של בצק מספיק להכנת 2 רולדות גדולות, שמהן מכינים 2 תבניות בינוניות של רולים, או תבנית אחת גדולה. הכמויות במתכוני המילויים מתאימות למתכון שלם (כלומר ל-2 רולדות), אבל בהחלט אפשר להכין חצי כמות מכל מילוי ולמלא רול אחד בקינמון ואת השני בשוקולד צ'יפס. 
בקיצור, אני אפסיק לחפור לכם ואתם תרוצו למטבח ותכינו רולים של קינמון ושוקולד צ'יפס. 
זהו, סגרנו.

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס
מבוסס על: מתכון של Pioneer Woman, עם שינויים שלי
עלות: כ-20 ש"ח
כמות: 2 תבניות קטנות-בינוניות של מאפים, או תבנית אחת גדולה, 40-50 שבלולים.

מרכיבים
לבצק:
2 כוסות חלב
1/2 כוס שמן
1/2 כוס סוכר
1 כף שמרים יבשים
4 כוסות קמח
1/2 כוס קמח (כן, הם נפרדים בכוונה)
1/2 כפית גדושה אבקת אפייה
1/2 כפית מחוקה סודה לשתייה
1 כפית מלח

למילוי קינמון:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית קינמון

למילוי שוקולד צ'יפס:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית מחוקה מלח (אפשר לצמצם לחצי או רבע כפית אם אתם לא אוהבים מתוק ומלוח)
100 גרם שוקולד מריר קצוץ

לציפוי (אופציונלי):
1 גביע שמנת חמוצה
100 גרם אבקת סוכר

הוראות הכנה
מכינים את הבצק:
מניחים בסיר את החלב, הסוכר והשמן, מחממים תוך כדי ערבוב (להמסת הסוכר) ומביאים לסף רתיחה. מכבים את האש ונותנים לתערובת להתקרר עד שהיא חמימה. סבלנות, זה עשוי לקחת קצת זמן. 
כשהתערובת חמימה מפזרים מעל את השמרים ומשהים דקה. 
מעבירים את התערובת לקערה גדולה ומערבבים פנימה את 4 כוסות הקמח. מכסים את הבצק ומשהים במקום חמים (או לפחות לא קר) עד להכפלת הנפח, כשעה.
כשהבצק תפח מערבבים פנימה את 1/2 כוס הקמח, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח. די מהר תצטרכו לזנוח את הערבוב ולעבור ללישה קלה כדי שהמרכיבים יטמעו בבצק, אבל אין צורך ללוש מעבר להתאחדות הבצק.
כעת אפשר להשהות את הבצק במקרר עד שלושה ימים, או להתחיל להשתמש בו מיד. בצק מקורר הוא קצת יותר נוח לעבודה, אבל אם מקמחים את משטח העבודה בנדיבות אפשר בהחלט לעבוד עם הבצק מיד.

מרדדים ממלאים ואופים:
חוצים את הבצק לחצי, ומרדדים כל חצי על משטח מקומח לעלה גדול ודק. הגודל והעובי המדוייקים לא קריטיים, ככל שתרדדו יותר, כך שכבות הבצק בשושנים יהיו דקות ועדינות יותר.
מערבבים בקערה את כל חומרי המלית, למעט החמאה. מורחים מחצית מהחמאה (50 גרם) על כל העלה, בצורה פחות או יותר אחידה, ומפזרים מעל חצי מתערובת המלית. מגלגלים את העלה לרולדה, ופורסים לפרוסות בעובי של כמה ס"מ. 
מרדדים את החצי השני של הבצק לעלה, מורחים את יתר החמאה, מפזרים את יתר המילוי, מגלגלים ופורסים.
מסדרים את הפרוסות בתבנית משומנת - אפשר להשתמש בתבנית אחת גדולה, או בכמה קטנות יותר.
מכסים את התבניות עם פרוסות הרולדה, ומניחים במקום חמים להתפחה במשך כ-20 דקות. 
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-30 דקות, עד שהמאפים מזהיבים ומעלים ריח ניחוח.

בזמן האפייה מערבבים את חומרי הציפוי בקערה, ושופכים את הציפוי על המאפים מיד כשהם יוצאים מהתנור. אם אתם משתמשים ביותר מתבנית אחת זכרו לחלק את הציפוי שווה בשווה בין התבניות.

מגישים חמים, או בטמפ' החדר, רצוי לקבוצה גדולה של אנשים, שימנעו מכם לאכול את כל המאפים לבד. המאפים מחזיקים יום יומיים במקרר, עטופים היטב, מעבר לזה, אפשר להקפיא ולהפשיר אם רוצים.


בגרסת השוקולד צ'יפס עם מעט ציפוי


שלום חתיכים שלי. סורו לבטני.

ובגרסת הקינמון, עם קצת יותר ציפוי

יום רביעי, 23 בינואר 2013

משימת ט"ו בשבט ועוגת פירות לחג

ט"ו בשבט בפתח ומשימת המאסטר שף היהודית השנתית עומדת לפנינו: איך דוחפים את כל שבעת המינים למנה אחת? יש גם את אתגר הלהכין סלט פירות עם כמה שיותר סוגים שונים של פירות, בו סופרים כפרי נפרד גם את הדבר-המסוכר-הירוק -זוהר-שאני-לא-
יודעת-מה-הוא- אבל-מכרו-אותו-במשקל- עם-יתר-הפירות- היבשים- אז-קניתי". אבל אתגר סלט הפירות הוא יותר צרכני-קמעונאי מאשר קולינרי.

רוצים לנסות ולעמוד באתגר הט"ו בשבט השנתי אבל אין לכם רעיונות? אני מכירה כמה אבטיפוסים של מתכונים שמשלבים את כל שבעת המינים: 

1. סלט דגנים: מבשלים חיטה ושעורה (גריסים או גריסי פנינה) מוסיפים צימוקים, ותמרים ותאנים מיובשים קצוצים, ומתבלים ברוטב של שמן זית, ורכז רימונים. את רעיון הבסיס הזהאפשר לקחת לכל מיני כיוונים - אפשר להוסיף לרוטב מיץ לימון או תפוז, וגם מעט מהגרידה. אפשר להוסיף ירוקים כמו תרד או עלי בייבי, כדי לחתוך את רמות המתיקות ולתגבר את הרעננות והוויטמינים. אפשר להוסיף קוביות של גבינת פטה ו/או אגוזים מלך או פקאן קלויים כדי להעשיר את הסלט. בהחלט יש המון כיוונים שאפשר ללכת אליהם עם הסלט הזה, ומדובר בתוספת מספקת במיוחד, בואכה ארוחה בפני עצמה, בהתאם לגיוונים שתבחרו.

2. לחם בירה: בלחם השעורה היא הבעייתית, כי בדרך כלל לא מכינים לחם מקמח שעורים, לכן הולכים על אופציית הבירה. כל שנותר הוא להעשיר את הלחם עם צימוקים ופירות יבשים כמו מקודם, להשתמש בשמן זית או להוסיף לבצק גם זיתים קצוצים, ולתבל עם טיפה רכז רימונים חמצמץ. יש אצל טולטולים אחלה מתכון ללחם בירה.

3. עוף ממולא: אופציה דומה לסלט שלעיל רק שפה חלק מהמרכיבים נכנסים למשרה - יין, רכז רימונים, מעט שמן זית, וסילאן אם רוצים. אז ממלאים את העוף בתערובת הדגנים המבושלים, פירות יבשים קצוצים ורצוי גם תבלינים חמים כמו קינמון, ג'ינג'ר וציפורן.

מי שיש לו עוד רעיונות מוזמן לשתף בתגובות.
איזה מוזמן? אני מצווה עליכם. ראו עצמכם כמשתתפי מאסטר שף שקיבלו חסינות העומדים במרפסת וצועקים לנו מה לעשות.

עוד משהו שאולי יעזור לכם בבישולים לקראת החג, חיברתי רשימת מרכיבים שרלוונטים לכל אחד משבעת המינים, תוך התחשבות בכך שרוב הפירות הטריים לא ממש בעונה עכשיו. אולי יהיה פה משהו ברשימה שלא חשבתם עליו שיתן לכם השראה למנת ט"ו בשבט מנצחת. גם פה אתם בהחלט מוזמנים להציע עוד אופציות שלא חשבתי עליהם:
חיטהקמח לבן/מלא, חיטה (גרעינים שלמים שמבשלים)
שעורהבירה, גריסים/גריסי פנינה
גפןצימוקים, מיץ ענבים, סוכר ענבים,יין
תאנהתאנים מיובשות, ריבת תאנים
רימוןרימון טרי (עדיין יש פה ושם בסופרים), רכז רימונים
זיתזיתים שלמים מכל מיני סוגים, שמן זית
תמרסילאן, תמרים מיובשות, ממרח תמרים

כבר סיפרתי לכם פה בעבר שבעיקרון אני מנסה להימנע מלצרוך כמויות מאסיביות של פירות יבשים. הם מיובאים, עתירי קלוריות, ופשוט מרגיש לי מצחיק לחגוג את שפע פירותיה של ארץ ישראל עם פירות מתורכיה שהשד יודע לפני כמה זמן הם גודלו. יש תפוזים, יש קלמנטינות יש אשכוליות ופומלות ואבוקדו ותותים... והם טריים, בריאים וזולים יותר. אני לא מחרימה לחלוטין פירות יבשים, אבל אני משתדלת לקנות רק כמות זערורית (אחרת ממילא נשאר המון. כמה תאנים מיובשות אפשר כבר לאכול?) ואני משתדלת לתת לפירות הטריים מקום של כבוד. 

לאור דברי השילוב הראוי הנ"ל, היום בפוסט, עוגה שמשלבת באלגנטיות פירות טריים עם יבשים. היא בחושה, קלה להכנה, ופרווה וללא מרגרינה, כמובן. היא גם גמישה ולא מצריכה פירות יבשים ספציפיים, מה שיש לכם בבית זה אחלה. אני השתמשתי בתערובת של צימוקים, שזיפים, משמשים ותמרים, קצת מכל סוג. בקיצור, אופציה ראויה לקינוח ברוח החג, או סתם בתור עוגה נחמדה לשבת.

עוגת פירות יבשים קלילה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-13 ש"ח
כמות: 1 תבנית אינגליש קייק, או תבנית עגולה בינונית

מרכיבים
2 תפוזים סחוטים + מים כדי להשלים לכוס אחת של נוזלים (או לחלופין, 1 כוס מיץ תפוזים)
1 כוס פירות יבשים קצוצים (כ-120 גרם) מכל סוג
1/2 כוס שמן
1 כוס סוכר
1 ביצה
1 ו-3/4 כוס קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
1 כפית ג'ינג'ר טחון

מניחים את מיץ התפוזים ואת הפירות היבשים הקצוצים בקערת הערבוב ומשרים כחצי שעה כדי לרכך את הפירות מעט. מוסיפים את השמן הסוכר והביצה ומערבבים עד להתאחדות. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
שופכים את הבלילה לתבנית אינגליש קייק או תבנית עגולה בינונית משומנת, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה תפוחה וזהובה, וקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי.




יום שני, 21 בינואר 2013

על הבחירה


לבשל בזול זה מנטליות שלא מקבלת מציאות כלכלית כגזירה משמים שאיננה ניתנת לשינוי. הקוטג' יקר? נתלונן ליצרנים, נחרים ונמצא תחליפים עד שהמחיר ירד. חנוק לנו קצת החודש? נצטמצם קצת, נדחה סיפוקים ונאכל קצת יותר בצניעות כדי לשמור על שליטה בתקציב. החברות והמפרסמים עושים ספינים ומנסים למכור לנו דרעק יקר באריזה יפה? אנחנו משווים מחירים, מסיקים מסקנות וקונים מיצרנים שלא מנסים לעשות לנו מניפולציות (או לפחות, פחות מניפולציות...).

"אין מה לעשות", "תמיד דופקים אותנו", "אי אפשר לשנות כלום במדינה הזאת" ושאר אמרות חסרות אונים סתם מחלישות אותנו. כמובן שאי אפשר לשלוט על הכל, וצריך לבחור בחוכמה את המלחמות שלך, אבל אנחנו אנשים עצמאיים עם בחירה חופשית. כן חבר'ה, יש לי בחירה חופשית ואני לא פוחדת להשתמש בה. מואהאהאהא!

כנגזרת מהמנטליות הזאת ברור לי שכולכם תבחרו לנצל מחר את ההזדמנות שניתנת לנו להשפיע על הרכב מנהלי העניינים פה במדינה. כל קול הוא אולי טיפה בתוך ים הקולות שיושמעו פה, אבל עדיף קול קטן מאשר אף קול. בשלנים זולים שכמותינו לא מרימים ידיים ונותנים לאחרים לעצב את המציאות שלנו. אז יאללה להצביע ברעל!

גם אתם לא קיבלתם הודעה לבוחר? זה לא תירוץ להימנע מלהצביע. אתם צריכים רק לבדוק באיזה קלפי אתם רשומים ולהגיע לשם עם תעודת זהות, רשיון נהיגה או דרכון ישראלי.
אפשר לבדוק איפה הקלפי שלכם פה:
https://kalpi.elections.gov.il/

פתקא טבא! 



יום שלישי, 15 בינואר 2013

שלג בירושלים וכרובית בתחמיץ


ברביעי בבוקר האזהרות היו באוויר. חלק מהירושלמים עוד ניסו לתפקד כרגיל, אבל כולם היו מוכנים ומזומנים לרוץ הביתה ברגע שייחזה ולו פתית שלג אחד. תהיתי האם מזג האוויר הסוער יגרום לכך שהסופר יהיה ריק, או שמא הפחד מפני השלג והאופטימיות שהפעם הוא ייתפס ויצטבר וישתק את העיר, יגרמו לכך שכל העולם ואישתו ירוץ לסופר ויקנה מספיק אוכל כדי להאכיל עיר שלמה במצור. ובכן מסתבר שחשיבותה של המוכנות הקולינרית עולה לאין ערוך על הרצון להימנע מקצת גשם ורוח. הרי אי אפשר ליהנות כהוגן מיום שלג אם אין שוקו חם או מרק מהביל, או מאפה ריחני.

אז היה שלג בירושלים. היה מרגש. הצצנו מהחלון בנוף המוכר שתחת מעטה השלג (יותר מ-10 ס"מ!!) נראה פתאום שונה וקסום וקשה לזיהוי. התפעלנו מהשקט, הדלקנו תנורים, והתכרבלנו חזרה בין השמיכות לעוד חצי שעה של שינה. לבסוף החלטנו לשנס מותניים ולצאת החוצה. עטינו על עצמנו טייץ וטרנינג, ודגמ"ח, וגופייה, וטי שרט, וסווטשרט, ופליז, וגרביים, ועוד גרביים, ומעיל, וצעיף, וכפפות, וכובע, ואז נזכרנו שלא עשינו פיפי לפני היציאה וקיללנו חרישית. 

ואחרי שטיילנו, מפזרים חיוכים מתלהבים לכל העוברים והשבים, שבנו הביתה, דחפנו עיתונים מכווצ'צ'ים למגפיים הרטובים, הנחנו גרביים על הרדיאטור לייבוש וגילינו שזה גורם לכל החדר להריח כמו גרביים (או שזה היה רק אני?). אז חזרנו להתכרבל, ועם כוס שוקו או קערת מרק חמה לצידנו, העלינו תמונות לפייסבוק. 
שגרת שלג ירושלמית. 

בגלל שאני עצלנית ועשיתי סיבוב של אולי 10 דקות בשלג, תמונות השלג בפוסט הם של שמואל הצלם המחונן.
פה כנסת מושלגת.

רחוב יפו ופסי רכבת קלה מושלגים.


השלט לתל אביב נפל והתכסה בשלג. בטח יש בזה איזה סימבוליות.
נסחו לעצמכם איזה משהו פואטי על היחס בין ירושלים המושלגת לאחותה הרטובה והפקוקה.

וכעת, מתכון די לא קשור, חוץ מזה שמדובר במתכון חורפי בערך.
יש כמה ירקות שהם הרבה יותר טעימים ואיכותיים בחורף, אחת מהם היא הכרובית. הכרוביות כעת זולות יותר, רעננות יותר ונקיות יותר (קרי, יש הרבה פחות סיכוי לפגוש את הזוחלים הירוקים האלה שלפעמים פוגשים עליהן בקיץ). אחד ממתכוני הכרובית האהובים עלי הוא כרובית בתחמיץ. הוא קליל ופריך, חמצמץ וממכר, ומהווה תוספת נפלאה לסלטים ירוקים שצריכים בעיטה בתחת, או סתם כתוספת ירק לארוחה.

כרובית בתחמיץ
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון של מוסווד ועוד בליל של כמה מתכונים דומים שמסתובבים באינטרנט
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: יספיק כסלט/תוספת לארוחה גדולה, או לכמה ארוחות קטנות יותר,

מרכיבים
2 כפות שמן זית
1/4 כוס חומץ בן יין 
1 כוס מים
3 שיני שום פרוסות
3/4 כפית מלח
1 כפית גרגרי פלפל שלמים, או חצי כפית פלפל שחור גרוס
2 עלי דפנה
1 כפית טימין
1 כרובית מנוקה ומפורקת לפרחים

הוראות הכנה
מניחים את כל הרכיבים בסיר ומערבבים להמסת המלח.
מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים בחום בינוני כ-10 דקות, עד שהכרובית מרוככת, אבל עדיין מעט פריכה ולא סמרטוטית לגמרי.
מגישים את פרחי הכרובית קרים או בטמפרטורת החדר. לא מגישים את נוזל התחמיץ עצמו, אבל אם אתם מתכננים לאכסן את הכרובית במקרר לאורך זמן, מאכסנים אותו עם הנוזלים. היא יכולה להחזיק ככה שבועות במקרר.

היי היי אולי הכרובית נראית קצת כמו שלג? איכשהו?

אגב, כתלות בחומץ שלכם, הכרובית יוצאת לפעמים בגוון וורדרד מעט. אין צורך להיבהל. זה קורה.

יום רביעי, 9 בינואר 2013

עיקריות בשריות זולות וקובה סינייה

כדי שמנה עיקרית בשרית תחשב אצלי כ"בישול בזול" היא צריכה לקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:

החלק הבשרי צריך להתבסס על נתחי עוף או בשר זולים יחסית 
בעוף מדובר בחזה, כנפיים, עוף טחון, ויש תקופות עם מבצעים גם על העופות השלמים והכרעיים (תלוי אם רשתות השיווק במצב מלחמה). יש גם איברי פנים זולים כמו קורקבנים וכבדים, אבל לי אישית יש פחות ניסיון איתם. בכל מקרה, מתכונים עם פרגיות ככל הנראה לא תראו כאן. 
בתחום הבשר מדובר בבשר טחון (אני קונה טחון מקפוא בקצבייה שבדרך כלל עולה 30-40 ש"ח לקילו. הטחון הטרי יקר ממש ואני לא באמת חשה בהבדל. והטחון שקונים במחלקת הקפואים גם יקר וגם מכיל כל מיני תוספי סויה וחלבון מן הצומח) ונתחים שלמים זולים, כמו מס' 2, 3, 8 ו-10 שעולים בדרך כלל סביבות ה-30 ש"ח לקילו כשהם קפואים. 

צריך שיהיה במתכון "מתיחה" של הבשר בעזרת רכיבים אחרים, זולים יותר, כמו ירקות, דגנים או קטניות 
יש המון דרכים למתוח בשר ועוף. אפשר לבשל אותם בקדרה עם ירקות וקטניות. אפשר להכין מהם רוטב או תבשיל שמוגש על ערימה של אורז או איטריות. אפשר להכין קציצות מבשר או עוף טחון ולהוסיף להם ירקות מגוררים ופירורי לחם. אפשר לעטוף אותם בפחזנית, או בלינצ'ס או פשטידה... לפעמים מדובר בקצת יותר התעסקות. בכל זאת, הרבה יותר קל לסדר כמה כרעיים בתבנית לשפוך מעל כמה תבלינים והיידה לתנור. אבל יש להתעסקות הזאת יתרונות: התוצאה היא גם זולה יותר, וגם בהרבה מקרים מהווה ארוחה שלמה, או כמעט ארוחה שלמה בפני עצמה.

אז עכשיו שאתם מכירים את ה"אני מאמין" של בישול בזול בנוגע לעיקריות בשריות, אפשר לגשת למתכון.
על הגרסא שלי לקובה סינייה אני עובדת המון זמן, מאז פתיחת הבלוג בערך. ההתאמה לבלוג ברורה - עיקרית שחצי ממנה עשויה בכלל מבורגול זול ומזין, עם טעמי הקובה האהובים עלי, ובלי הגלגול שאני לא מאוד מוצלחת בו. יש עוד מתכונים ברשת לקובה סינייה (או קובה בל סנייה), אבל חלקם עם כמויות לא ממש הגיוניות, חלקם עם כבש טחון, שהוא גם יקר וגם קצת יותר קשה להשיג, ורובם עם צנוברים שאמנם הם נורא טעימים, אבל יקרים בטירוף. אז החלטתי לפתח גרסא משלי. ליחסים המועדפים עלי בין המים לבורגול ובין הבצק למילוי לתבלינים הגעתי אחרי כמה איטרציות, נשאר רק עניין פעוט- הבצק נטה להתפרק ולהתפורר. הקובה אמנם היה טעים, אך לא אסטטי במיוחד. פתרון לבעיה הזאת הגיע מהמתכון של מתכוניישן ובו הבורגול נטחן במעבד מזון בתוספת בצל חי. אהא! מכיוון שבכל זאת אני אוהבת את המרקם הגרגרי של הבורגול, החלטתי לטחון רק חצי מהבורגול, להשאיר את היתר כמו שהוא, ולערבב.
אם כך, ללא קשקושים נוספים, הרי לכם המתכון שלי לקובה סינייה. המתכון גדול ומספיק להמון סועדים, אז הצטיידו בתבנית גדולה.

קובה סינייה (מאפה קובה בתבנית)
מאת: בישול בזול
עלות: כ-36 ש"ח
כמות: כ-16 מנות

מרכיבים
לבצק הבורגול:
500 גרם בורגול דק (ג'ריש)
3 כוסות מים רותחים
1 בצל קלוף וחצוי
1 כפית מלח
1/2 כפית קינמון
1/2 כפית פלפל אנגלי
1/2 כפית פלפל שחור טחון
1/2 כפית כמון
4 כפות שמן

למלית הבשר הטחון:
3 כפות שמן
2 בצלים קצוצים דק
3 שיני שום
1/2 כפית מלח 
1/4 כפית קינמון
600 גרם בשר טחון, או תערובת של עוף ובשר טחונים
חצי צרור בצל ירוק קצוץ


הוראות הכנה
מכינים את הבצק: מעבירים את הבורגול לקערה גדולה, שופכים מעל את המים הרותחים ומשהים רבע שעה. סוחטים עודפי נוזלים אם יש. טוחנים את הבצל במעבד מזון עד שהוא קצוץ היטב. מוסיפים למעבד המזון חצי מהבורגול המבושל וטוחנים במשך כדקה עד שהבורגל מתחיל להיעשות עיסתי. 
מערבבים את עיסת הבצל והבורגול עם יתר הבורגול המבושל ושאר מרכיבי הבצק עד שהעיסה אחידה.

בזמן שמשרים את הבורגול במים הרותחים מכינים את המלית: בסיר בינוני-גדול מחממים את השמן ומטגנים את הבצלים עד שהם נהיים שקופים ומתחילים להזהיב, כ-10 דקות. מוסיפים את השום, המלח, הקינמון והבשר הטחון, ומטגנים תוך כדי ערבוב עד שהבשר מבושל ברובו, כ-5 דקות. מוסיפים את הבצל הירוק, מטגנים עוד דקה ומורידים מהאש.

מרכיבים את הקובה: משמנים תבנית גדולה, ומשטחים מחצית מבצק הבורגול בתחתית התבנית. מסדרים מעל את הבשר הטחון, ומעליו משטחים את יתר בצק הבורגול, ומהדקים ( לא למעוך יותר מדי. אנחנו רוצים שהקובה לא יתפרק, אבל שגם לא יהיה דחוס לגמרי). אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כחצי שעה, עד שהמאפה מזהיב מעט.
מגישים חם בליווי הזלפות נדיבות של טחינה.

געגועי לסבתא העיראקית שמעולם לא היתה לי